הסיפור של יום הזיכרון הוא, במובנים רבים, הסיפור של הישראליות שלנו.
מה שבין "הזמן הצהוב ל"קשרי סרט צהוב" בהחלט אינו מקרי
יש בקבוצה שלכם מוסלמים? ואם יש? אז מוסלמים לא מורשים לעבור כאן.
שטח אש 918 – מחיקת תרבות בת מאות שנים בדרום הר חברון
תדע כל אם ישראלית שיש שם אם עברייה שמקדשת את האדמה על חשבון עתיד הבנים והבנות שלנו
קולה של אמא!
بيتا, "בית", "ביתא" זה, ביתם ומבצרם
שעב אל בוטום, זמנים קשים יוצרים אנשים חזקים
שעתיים וחצי. מסע בזמן שעצר מלכת
בכל שבת הסיירת שמה את השפיות על מדף האירועים
ילד אסור, ילד מותר
איך אנחנו חיות לנוכח הסוף של הדברים כולם. זהו, זה הדבר
עלי עווד, נולד ב1998, בשטח אש 918
כרוניקה של אפרטהייד ידוע מראש; בין 48 ל67 ועוד 54 שנים
בשביל קציני צבא בדרום הר חברון אימהות הן איום בטחוני
והשאלה היא כמובן מתוקף איזה חוק ובאיזו זכות אדם אחד מונע מאדם אחד זכות יסודית ובסיסית כגון שתיית מים
הסיור בחברון מוודא שלא נשכח שהשתיקה שלנו היא כל מה שקורה כבר 54 שנים
יהיה מן הנרדפים ולא מן הרודפים, מן הנעלבים ולא מן העולבים
שלום. זו לא עמדה פוליטית