בשגרת בוקר בודקת אם ניר, בלה ושמעון רכזי המודיעין של המשטרה חדרו שוב לקבוצות הווטסאפ. אה הנה בוקר טוב ניר, מצאתי אותך.
אתמול מישהי שאלה אותי ומה עם חוויות טובות מהמשטרה?
וגם השלט מהפגנת משמר האמהות ברחובות שואל - איפה השוטר הטוב?
בין סיפורי מגרש הרוסים מההפגנות האחרונות, הטרדות והפחדות מפגינים על ידי הסמויים, הפקרות פצועים, אלימות, מכלאות, דחיפות, ומפגשיי שלי עם היס''מ, משמר הגבול ועוד לובשי מדים. אני מתקשה ותוהה לאן הגענו.
יומן מהפיכה / עדי ארגוב
בתחילת המאבק הקפדתי להודות לכל ״שוטר טוב״.
כשראיתי שוטרת בוכיה, התגייסתי לחזק.
''לילה טוב'' לשוטרים בסיומה של הפגנה. ''בתאבון'' כששוטר עייף ישב לאכול בייגלה ירושלמי על אבן בגן העצמאות. ''תשמרי על עצמך'' לשוטרת צעירה. מחוות אדיבות בסיסיות שלא מעידות בהכרח על היותי טובה. אלא רמה בסיסית של אנושיות.
לצערי גם אני וגם השוטרים נשחקנו במלחמה המתרחשת. הם הפכו לצבאו הפרטי של הנאשם. ללא מנהיג ממלאי פקודות, גם בלתי חוקיות. לרוב אינם מודעים לכך שאינם חוקיות. הם מבצעים פקודה. תשובתם -''ככה כי אני שוטר.''
זמבורה וצוללת פלסטיק הפכו לכלי חבלה מסוכנים. הם מריעים כשמצליחים להשליך צוללת מתנפחת.
המבט נאטם.
אני מחפשת את אותם אלה, שברור לי שקיימים, ששואלים - מה לעזאזל?
האם המפגינים הם משפחות פשע, סוחרי סמים, ארגוני טרור? שמצדיקים חדירת סמויים, פריצה לניידים והסתננות מודיעינית לתוך קבוצות?
האם אותה בחורה שלפתתם באלימות ואז עמדתם מעליה ברגליים פסוקות וזרועות שלובות היא פושע מסוכן?
האם המפגינים הם האויב שיש להביא טירוניות משמר הגבול להתאמן עליהם?
מחפשת זיק של התנצלות, של היסוס.
האם ''תתגלגלי יא בהמה זקנה'' זו דרך אנושית לפנות אל אמא לבושה באפוד צהוב שנפלה על הרצפה רגע אחרי שדחפת (אני. שיט הוא קרא לי זקנה.)
חסר לי קולם של קצינים שיגידו בקול- רגע, עצור, מה קורה פה?
לא פעם אני תוהה מה קורה להם כשהם הולכים לישון. בטוחה שגם להם לא קל. ממש כמו לי. האם הם מריצים בראש את התמונות, מבחינים בפרטים או כולנו גוש אחד שיש להתיש, לפלג, להטריד, להפחיד, לבייש, לדחוף, להפיל.
האם אני עדיין רואה אותם כפרטים? זוכרת את שמותיהם כמו פעם?
גם אני הלכתי לאיבוד בתוך עוצמת החוויות. איבדתי אימון, איבדתי מרחב הכלה.
וגם השוטרים וגם אנחנו מגירים זיעה וצוברים חוויות קשות כשהנאשם מאובטח מאחורי וילון שחור.
Comments