בוקר טוב סוף סוף התעוררנו

בוקר טוב, מהפיכה, או כמו שנהוג לקרוא במחאה: ''בוקר טוב סוף סוף התעוררנו''

ולי דוקא מזדמזם בראש: ''את המחאה הזו אי אפשר להפסיק''.

אתמול התרחב לי הלב, לא הייתי בטוחה שבית החזה שלי יכול להכיל את מלוא הרוחב.

עוצמה, אחווה, תקווה והרבה אנשים צועדים ברחובות ירושלים. מנפנפים לעוברי האורח, ובינותינו האלונקה עם מיצג הצוללת, קרי תיק 3000. תיק הבגידה הקבור תחת לחצים פוליטיים. אבל שם בתהלוכה לפני בלפור, הוא נישא במסע אלונקות ברחובות ירושלים והיווה מגדלור להזכיר לנו על מה אנחנו מוחים.

ובכיכר מסרבים להיכנס לתוך המכלאות. מפגינים משני צידי המכלאה הולמים במחסומים עד שהמשטרה פותחת.

והמשטרה, למרות כל התסכול והזעם שהצטברו בי, הפעם חייבת להעריך את זה שמישהו שם קיבל החלטה שאפשר גם אחרת. לא תמימה לחשוב שממניעי אהבת האדם ואמונה בזכות דמוקרטית, אבל המשטרה הורידה מכלאות, ושמרה כמיטב היכולת לא להתערב.

אבל לא במשטרה עסקינן, אלא באפשרות שחילונים לצד דתיים, ימנים ושמאלנים עומדים יחד ואפילו בשעה 23:00 מתיישבים לחמש דקות דומייה. דמיינו איזה מפגן עוצמה זה. להשתיק 39,000 ישראלים לחמש דקות.

מספר ביביסטים שנכנסו התקבלו בידידות, אפילו הזהרנו אותם שישימו מסיכה. וכשהסמוי בא להרחיקם ביקשנו ממנו - ''בלי אלימות''.

אז כן, בתוך המחאה רבת הגוונים הזו, יש תקווה.

וכן- את המחאה הזו אי אפשר להפסיק.

ותקשורת חביבה שימו לב לנתונים- 39,000 צמידים חולקו (לא אלפים ולא 20,000), 3 נעצרו (2 ברסלבים ואיש מחאה אחד ולא 16 כמצוין), והמסלול נקבע על פי חסימות משטרה. לפעמים אני תוהה אם אנחנו באותה הפגנה.

ותודה לכל השוטרים שהתאפקו. שניסו. ותודה לכל המפגינים שעל אף הדיווחים השקריים לא נקטו באלימות. בזכות כולנו זה היה מפגן דמוקרטי מדהים.

#מוצאי_שבת_בבלפור_ירושלים