ח'ירבת זנותה היא אחת מ-16 קהילות פלסטיניות בגדה המערבית שפונו בכפייה בחסות המלחמה נכון ל-13.11.23.
בקהילה גרו 27 משפחות, המונות יחד כ-250 נפשות, בהן כ-100 קטינים. מאז פרוץ המלחמה סבלו התושבים מהטרדות ומאיומים של מתנחלים חמושים ולעיתים גם חיילים שדרשו מהם לעזוב את המקום. מתנחלים חמושים שהגיעו לקהילה שוב ושוב איימו לפגוע בתושביה אם לא יעזבו. בעקבות מעשים אלה החליטו תושבי הקהילה לעזוב את מקום מגוריהם.
"המראות בח'ירבת זנותה השבוע היו קשים. התיאור "נכבה שנייה", שנשמע בפי התושבים, לא היה מוגזם: ילדים ומבוגרים מעמיסים על משאיות ועגלות את כל מה שניתן לקחת – רהיטים, מוטות מתכת, דלתות, מקררים, מזון לבעלי חיים ועוד. חלקם בחר גם להרוס את הבתים, כדי שהמתנחלים לא ישתלטו עליהם." כתב אורן זיו 2.11.2023 בשיחה מקומית.
באוגוסט השנה לאחר 8 חודשים שהקהילה נדדה היא חזרה לאדמתה .."אנחנו שמחים לחזור", אמר אחמד אל בטט, בן 68 שנולד בכפר, בעודו קוטף תאנים מאחד העצים. "בגלל החלטת בית המשפט, המתנחלים יכולים רק לצלם אותנו, אבל לא יכולים להגיד לנו כלום. הם (המדינה) לא מרשים לנו לבנות, אבל זו האדמה שלנו. לחזור אליה מרחיב את הלב. מאז שיצאנו, כל יום וכל דקה חשבתי על המקום הזה. נולדתי וחייתי פה כל חיי". הוא הוסיף כי עזב משום שהמתנחלים "הטרידו אותנו יום ולילה, הפחידו את הילדים הקטנים. זאת היתה תחילת המלחמה. היה קשה. כעת אני לא מפחד".
"החזרה לכפר התאפשרה לאחר שבג"ץ פסק בחודש שעבר כי על הרשויות לאפשר את חזרתם של התושבים. התושבים הגיעו בליווי פעילים ישראלים ובינלאומיים והסתובבו בין הבתים, שאת חלקם הם פירקו בעצמם כשעזבו את המקום בנובמבר בשנה שעברה. כמה מהבתים נהרסו לאחר שעזבו את הכפר, כנראה בידי מתנחלים שרצו למנוע מהם לחזור. אף שבג"ץ הורה לרשויות להגן על התושבים אחרי שיחזרו לכפר, לצבא אין נוכחות קבועה במקום." כתב אורן זיו 21.8.2024 בשיחה מקומית
כרוניקה של גירוש ידוע מראש....
ב-12.10.23 הגיעו מתנחלים חמושים לקהילה בשתי מכוניות לשלושה בתים בקהילה, הכו חלק מהדיירים בידיהם ובנשקם, איימו עליהם, ניפצו לוחות סולאריים, השחיתו דלת של מכונית ואז עזבו.
ב-23.10.23 הגיעו שני מתנחלים לבית משפחת סמאמרה, דחפו את אם המשפחה, הנאא אבו אל-כבאש, רוקנו שני מכלי מים ועזבו.
ב-24.10.23 הגיעו מתנחלים לקהילה, תקפו את התושבים באבנים, ניפצו לוחות סולאריים וחלונות של אחד הבתים ורוקנו מכלי מים.
ב-27.10.23 הגיעו לקהילה במכונית 4 מתנחלים רעולי פנים, הטרידו תושבים שישבו ליד בתיהם, דרשו מהם להפסיק עליהם לתעד את המתרחש והשליכו לעברם רימון הלם. התושבים נאלצו להיכנס לבתיהם. בעקבות מעשים אלה החליטו תושבי הקהילה לעזוב את מקום מגוריהם. בעקבות מעשים אלה החליטו תושבי הקהילה לעזוב את מקום מגוריהם.
ב-4.12.23 הגיעו לשטח הקהילה פעיל ישראלי ועיתונאים זרים וגילו כי מתנחלים הרסו בה 10 מבני מגורים, מבנה חקלאי ואת בית הספר.
התושבים הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לחזור לכפר ולקבל הגנה מפני המתנחלים. בפסק דין שנתן בג"ץ בסוף יולי הודגשה התחייבות המדינה לאפשר לתושבים לחזור תוך תיאום עם הצבא. בג"ץ גם הדגיש את חובת המשטרה וכוחות הביטחון להגן על התושבים. "על המשטרה חלה חובה להיענות למקרים שבהם היא מוזעקת לאירוע פעיל של אלימות, ולהגיע למקום במהירות ראויה," כתבו שופטי בג"ץ, "יש לצפות כי במקרים שבהם הגיעו ניידות לשטח, ייעשו פעולות חקירה אפקטיביות".
ב- 20.08.24 300 תושבי כפר זנותא חזרו לאדמותיהם ולחורבות שהשאירו אחריהם המתנחלים מהמקום שהיה הבית שלהם - החזרה התאפשרה אחרי פסיקת בג"ץ.
זנותא , בית הספר שנבנה בכספי האיחוד האירופאי - מרחב מגודר ומטופח, שש כיתות א-ו - ההרס והחורבן הנראים לעין היא פעולה של המתנחלים (צולם ביולי 2024, במסגרת סיור של האימהות עם שוברים שתיקה)
"כמו נכבה שנייה": 800 פלסטינים ברחו מבתיהם מתחילת המלחמה" - תושבי ח'ירבת זנותה הצטרפו אתמול לקהילות נוספות שנאלצו לעזוב את מקום מושבן בגלל אלימות מתנחלים. זאת, במקביל לשיא במספר ההרוגים בגדה ובמזרח ירושלים, שהגיע ל-132 איש באוקטובר >> שיחה מקומית
157 משפחות, 1,056 נשים, גברים, ילדים וילדות, סבים וסבתות קהילות מבודדות בשטחי C בגדה המערבית פונו מנחלתם בת מאות בשנים, מאורחות חייהם, תרבותם ומורשתם בכפייה. הגירוש של תושבי ח'ירבת זנותא הוא מראה מקום לחומרים מהם מיוצר האיום הקיומי של מדינה חולה במחלה אוֹטוֹאִימוּנִית. פינוי בכפייה של קהילות ומשפחות מבודדות בשטח C בחסות המלחמה // דו"ח בצלם מעודכן 27/4/24
Comentarios