מה שמטריד בעתירה להאג אינו ההתבטאויות המופרעות שמצוטטות בה, אלא דווקא התיאורים מהשטח.

מאז פרסום העתירה שהגישה דרום אפריקה לבית המשפט בהאג, התמקד הדיון הציבורי בישראל — ספק באימה, ספק בשעשוע -בפרק המפרט התבטאויות רצחניות של אנשי ציבור ישראלים, החל בבנימין נתניהו ואיתמר בן גביר וכלה בקובי פרץ וינון מגל. אי שם בדרך נזנח העיסוק בפרק חשוב וארוך הרבה יותר: זה שאינו נוגע לאמירות אלא למעשים, מעשי ידיה של ישראל בעזה בחודשים האחרונים.

יוענה גונן ב"הארץ"

המלחמה בעזה, איור אילנה זפרן

מאז פרסום העתירה שהגישה דרום אפריקה לבית המשפט בהאג, התמקד הדיון הציבורי בישראל — ספק באימה, ספק בשעשוע — בפרק המפרט התבטאויות רצחניות של אנשי ציבור ישראלים, החל בבנימין נתניהו ואיתמר בן גביר וכלה בקובי פרץ וינון מגל. אי שם בדרך נזנח העיסוק בפרק חשוב וארוך הרבה יותר: זה שאינו נוגע לאמירות אלא למעשים, מעשי ידיה של ישראל בעזה בחודשים האחרונים.

הבחירה לעסוק בהתבטאויות הולמת את רוח התקופה, שמעדיפה להתאבסס על ייצוגים במקום להפשיל שרוולים ולהתמודד עם המציאות עצמה. הרבה יותר נחמד להריץ דחקות באינטרנט על ההצהרות המופרעות של עמיחי אליהו ואליהו יוסיאן, וכך גם להרחיק את עצמנו מהם, מאשר להתייחס לקטסטרופה שמתרחשת בעזה. אליהו ויוסיאן הם מסך העשן, שעליו ניתנה לנו יכולת ההדחקה.

לעומת שלל ההתבטאויות של דגנרטים בעמדות מפתח, שנטחנו עד דק, החלק של העתירה על המצב בעזה מספק הצצה מבהילה למציאות שהתקשורת כולה מגויסת להסתיר מעינינו, ושרוב הישראלים ממילא מעדיפים לא לראות. "עובדים הומניטריים ותיקים, ששירתו באזורי מלחמה ואסון ברחבי העולם, אנשים שכבר ראו הכל, אומרים שהם לא ראו שום דבר שדומה למה שהם רואים כיום בעזה", מציינת העתירה, ומביאה מעט מתגובותיהם: "אפוקליפטי", "גיהנום חי", "מלחמה שהכל בה חסר תקדים".

לפי העתירה, בכל יום נהרגים בעזה יותר מ–115 ילדים. "זה בית קברות לילדים", מצוטט דובר יוניסף, ג'יימס אלדר. "ברוב הסכסוכים, שיעור הילדים מכלל ההרוגים הוא כ–20%. כאן 40%". מדי שעה נהרגות גם שתי אמהות. כ–21 אלף הרוגים היו כשהוכנה העתירה, כמעט 23 אלף עכשיו, ואלפים נוספים נעדרים. רוב בתי החולים קרסו, והמעט שנותרו מתוארים כ"סצינות מסרט אימה": בהעדר תרופות וחומרי חיטוי, איברים נכרתים בלית ברירה, בלי חומרי הרדמה ולאור פנס. חולים מטופלים על רצפות מטונפות. פצעים מזוהמים מכוסים תולעים וזבובים. תינוקות מתים משלשולים ומהיפותרמיה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, 93% מאוכלוסיית עזה סובלת מרעב. "שיעור חוסר הביטחון התזונתי הגבוה ביותר שסווג אי פעם בעולם" מאז שהחלו להשתמש במדד הביטחון התזונתי ב–2004. גם מים אין. אמהות טריות אינן מסוגלות להיניק עקב התזונה הלקויה, ונאלצות להכין פורמולה לתינוקות עם מים מזוהמים.

כ–355 אלף בתים, יותר מ–60% ממקומות המגורים ברצועה, נפגעו או הוחרבו. "היקף ההרס של דירות, בתי חולים, בתי ספר, מסגדים, מאפיות ותשתיות מים, ביוב וחשמל... מאיים להפוך את המשך הקיום הפלסטיני בעזה לבלתי אפשרי", הכריזו עשרות נציגי או"ם בנובמבר.

לדברי העותרים, "רופאים, עיתונאים, מורים ואקדמאים נהרגים בשיעורים חסרי תקדים". 311 רופאים ואנשי צוותים רפואיים נהרגו עד כה, ו–103 עיתונאים — 73% מהעיתונאים שנהרגו בעולם כולו ב–2023. ישראל הרגה גם אקדמאים מובילים, בהם פרופסורים לרפואה, הנדסה ואפילו ספרות. "נגמרו לנו המילים לתאר את המתרחש", אמר בחודש שעבר ראש אונר"א פיליפ לזריני.

הפנטזיות הגרעיניות של השר אליהו הן רק חלום, ואילו האסון המתגלגל בעזה ממשי להפליא.

במקום לברוח לחלק שבו מוצגים לראווה מיטב מופרעי ארצנו, כדאי להשתהות מעט על הפרק שמתאר את המציאות המופרעת, המתקיימת ממש לצדנו. זה כנראה הנוגדן היעיל ביותר לפנטזיות הרעילות שמצוטטות בפרק הבא.