קשרו סרט צהוב , סמל להזדהות עם שבויים ושבויות, שחרור כל החטופים וחטופות, סולידריות עם החיילים והחיילות, ודרישה לשובם הביתה בשלום.

קשרו סרט צהוב באשר תהיו. כל סרט הוא קול לשחרור מיידי כל של החטופים.

בפוליטיקה, צהוב הוא צבעם של הליברלים, אבל הוא גם צבעה של תנועת "כך" המאיימת על הליברליות ועל הדמוקרטיה, והצהוב מקושר עם דעה קדומה ופחדנות. מעטים הצבעים שהם אקלקטיים וסותרים בסמליות שלהם כמו הצבע הצהוב. הוא נתפס כצבע הבהיר, השמח, החם והאופטימי של אור השמש, החמניות והנרקיסים. הצהוב הוא הצבע הבולט ביותר בספקטרום, זה שעין האדם מעבדת תחילה - לפני כל גוון אחר. אפילו בראייה הפריפריאלית שלנו, יש לנו סיכוי כפול לזהות צהוב מאשר צבע אחר כמו אדום, הנראות החזקה שלו הפכה אותו לצבע הכרחי בשילוט ובתמרורי בטיחות ואבטחה.

הצהוב הוא צבע שמרגיע את העין. האימהות באפודים הצהובים השתמשו בו כדי להרגיע ולהשיג נראות ונוכחות עם מסר ברור התנגדות לאלימות. התנגדות לאלימות המשטרית, התנגדות לאלימות הפוליטית, התנגדות לאלימות התקשורתית והתנגדות לאלימות מגדרית ומגזרית.

ביום השלישי למלחמה בעזה, האימהות יצאו בקריאה "לא מחכות לשש אחרי המלחמה - קשרי סרט צהוב לשחרור החטופים עכשיו". בעיצומה של המלחמה, התייצבנו במשמרות מחאה שקטות בבית הנשיא בירושלים, ובקריה בתל אביב, במהלך הימים הצטרפו אימהות נוספות למשמרות מחאה בחיפה, כפר סבא, פרדס חנה, ראש פינה, אילת ועוד 20 מוקדים- מהיום הנורא ועד שכולם יחזרו האימהות.

קשרו סרט צהוב באשר תהיו. כל סרט הוא קול לשחרור מיידי של כל החטופים.

משמרות מחאה קבועות
עד שיחזרו !

"מתבצרים עד שהם חוזרים" מוזיאון תל אביב, תל אביב.

כיכר משפחות החטופים

"לא חוזרת הביתה בלעדיהם" מאהל מחאה מול הקריה

מאהל משפחות החטופים

"תתפטר עכשיו, או שתודח!" כיכר יק"א, מול הכנסת, ירושלים

מאהל המשפחות השכולות

על פי דיווחים בעשרות כלי תקשורת בארץ ובעולם, הממשלה מסרבת לעסקת חילופי שבויים הומניטרית בתיווך מצרי וקטארי שבמסגרתה ישראל תשחרר כ-30 אסירות פלסטיניות בתמורה לשחרור הנשים וילדים הישראלים שנשבו בידי החמאס. דחייה של הצעה כזו היא בלתי נתפסת ותוביל לשפיכות דמים גדולה אף יותר מזו שהייתה עד כה. לחתימה על עצומה "עומדים ביחד"

עצומה

דרישה דחופה מהממשלה: עסקת שחרור הישראלים שנחטפו - עכשיו!

מה מקור הצבע הצהוב, שנהפך למזוהה עם מאבק השבת החטופים?

על דגלים או בלונים, קשור כסרט למכונית או כרוך סביב מפרק היד — הצבע הצהוב נקשר בגורלם של החטופים בעזה. השימוש בו אינו קשור לשואה, אלא דווקא להיסטוריה האמריקאית.

אירועים רבים לאורך ההיסטוריה יצרו מעין קודים מחשבתיים ומוסכמות ציבוריות ולאומיות שקיבעו בתודעה האנושית צבעים, לא רק עם תחושות ורגשות, אלא גם עם רעיונות אידיאולוגיים ותופעות תרבותיות וחברתיות, כמו המאבק הצהוב למען שבויי המלחמה, שנולד במאה הקודמת.

להמשך קריאה

המעגל עם חמוטל_ בואי נדבר_edited_edited.jpg

הצהוב היום צהוב מאוד: מאיפה הגיע הסרט הצהוב?

שנים שהעיצוב הישראלי נמנע משימוש בצבע הצהוב כמסמן רעיון. והנה פרץ לחיינו הסרט הצהוב: על היד, הרכב, על עצים - בכל מקום. אז מה הסיפור שלנו עם הצהוב עכשיו?

השבוע חברו להם שני נושאי הענק הללו המצויים בליבת היותנו ישראלים: ציפיית האמהות לשובם של הבנים והבנות, וזיכרון השואה ומשפטי ה״לעולם לא עוד״. מבלי להרגיש, הפעם הסרט הצהוב תפס ובגדול

להמשך קריאה